חדש באתר

שנה טובה

שנה חדשה מבורכת
שנת בריאות ושקט
שופעת כל טוב ואהבה
שנה טובה

חדש!!! שובר מתנה

60 דקות של טיפול שיאצו מרגיע ומאזן.
מתנה ליום הולדת, יום נישואין או פשוט כדי להגיד אני אוהב/ת...
מומלץ בחום!!!

שיאצו לנשים הרות

טיפול שיאצו לנשים הרות, החל משבוע 13. מקל על כאבי גב, צרבות ובחילות, כאבי ראש, מתח ועוד.
בטוח לחלוטין, מאזן ומרגיע.

שימוש בדמיון מונחה בהכנה ללידה ולידה

* הרצאה שהועברה במסגרת קורס תומכות לידה הוליסטיות, מרכז  "קשת בענן"

 בני אדם, כחלק מעולם היונקים, יולדים את צאצאיהם לאחר תקופת הריון בה מתפתח העובר ברחם אימו. לידה מהווה חלק טבעי ממעגל החיים ולוקחת חלק מחייהן של רוב הנשים בעולם בשלב זה או אחר של חייהן. ככל שהעולם הופך למשוכלל יותר, טכנולוגי יותר, בעל יותר ידע, כך האדם מתנתק מגופו ומהחיבור לתחושותיו הטבעיות ולומד דרך תהליך של סוציאליזציה להסתמך יותר ויותר על הטכנולוגיה הרפואית המוצעת לו ופחות ופחות על תחושותיו לגבי מה גופו צריך כעת וכיצד ניתן לעזור לגוף בדרכים טבעיות יותר.

לידה היא אחת מהדוגמאות לתהליך טבעי ונפוץ, הדורש מהאישה היולדת תשומת לב והקשבה לצרכי הגוף שלה. לאורך השנים "השתלטה" הטכנולוגיה הרפואית גם על תהליך הלידה, במסר ברור לאישה; "האחריות להיוולדו של ילדך היא עלינו. אנחנו כאן כדי לילד אותך בדרך המהירה והבטוחה ביותר, אין צורך שתסבלי, אנחנו נטפל בכאב שלך". בכך הפקיעה מערכת הבריאות את תהליך הלידה מן האישה והנציחה את הניתוק של האישה מגופה.

בשנים האחרונות חוזרת המודעות האנושית לצורך להתחברות מחדש לטבע (החיצוני כמו גם הגופני והפנימי), רפואת הגוף-נפש תופסת יותר ויותר מקום. מגמה זו משפיעה גם על תהליך הלידה כאשר יותר ויותר נשים מבקשות היום להתחבר ולהקשיב שוב לגופן ולצרכיו במהלך ההריון והלידה.

מאמר זה יעסוק בשימוש בדמיון מונחה כחלק מרפואת גוף-נפש, המהווה אמצעי לשליטה בכאב ובפחד, ונותן  לאישה את האפשרות ללקיחת חלק פעיל במהלך הלידה. תיסקר טכניקת הדמיון המונחה ואופן השימוש בה במהלך ההריון והלידה. פרק נוסף יעסוק בתופעת הכאב והקשר הבלתי נפרד לנושא הפחד והקשרם ללידה ולבסוף יתואר השימוש האפשרי בטכניקת הדמיון המונחה בהכנה ללידה ובעת הלידה.

בסיס התפיסה ההוליסטית ברפואת גוף-נפש

רפואת גוף-נפש נשענת על תפיסת הבריאות ההוליסטית אשר בבסיסה נמצאת האמונה כי הגוף והנפש הם יחידה אחת בלתי נפרדת, ולכל מה שהאדם מרגיש חושב וחווה ישנה השפעה והשלכה על גופו. אם נכיר באפשרות הקשר שבין המחלה או הכאב לבין מחשבותינו והתת-מודע שלנו, נוכל להנות מכח הריפוי של קשר זה.

בכל אחד מאיתנו ישנו החלק האינטואיטיבי- היודע, המבין כיצד לחיות בהרמוניה עם עצמנו ועם הסביבה. המחלה או הכאב קוראים לשינוי במימד מסוים של חיינו, ומנסים לגרום לדפוסים ישנים להתמוסס כדי שחדשים יוכלו לנבוט.

 

מידע קליני ומחקרי רב, אשר הצטבר בעשרות השנים האחרונות, מגלה הבנות חדשות בתחום הנוירופסיכואימונולוגיה. תחום זה חוקר את קשרי הגומלין בין מערכת העצבים והמח לבין מערכות הקשורות לזיהוי כאב או מחלה, או להתגברות עליהם. מחקרים שונים מראים כי הקשרים ה"מסתוריים" בין הנפש לגוף, הלוקחים לעיתים חלק בגרימת מחלה או כאב גופניים בשל לחץ או קונפליקט פנימי, עשויים להיות דו-כיווניים. כלומר, ניתן "לרתום" תהליכים פסיכולוגיים, נפשיים והכרתיים לשם העצמת יכולת הריפוי.

למרות שהטכניקות השייכות לתחום רפואת גוף-נפש שונות מן המודל הטיפולי הרפואי המקובל, מחקרים רבים מוצאים בהם פוטנציאל טיפולי מדיד, משמעותי ואפקטיבי במבחן התוצאה.

מהו דמיון מונחה

דמיון מונחה (Integrative Imagery) היא דרך שימוש ייחודית בטכניקת הדמיון המודרך (Guided Imagery). זוהי שיטת טיפול העושה שימוש ביכולת האנושית הטבעית לדמיין תחושות ומראות באמצעות כח המחשבה, על מנת ליצור שינוי במצב הפיזי והרגשי. המפגש של המונחה עם הדימויים האישיים שלו והדיאלוג איתם מאפשרים הבנה, השפעה ושינוי. הדמיון מגשר בין חלקי המוח המודע לבין החכמה הפנימית העמוקה של התת מודע, הקיימת בכל.

בתהליך הדמיון המונחה נוצר דיאלוג פעיל בין המנחה למונחה, כאשר המונחה נמצא במצב של ערנות נינוחה ושקטה, לאחר תהליך הרפיה עמוק. במהלך הדיאלוג מעלה המונחה דימוי כלשהו ובעזרת המנחה נעשית "חקירה" של הדימוי לפרטיו, כאשר המנחה מעודד את המונחה להכנס לדיאלוג עם הדימוי. באופן זה יוצר האדם קשר עם הרבדים הלא מודעים שלו ו"מעלה" אותם לרמת הכרה מודעת. בהמשך ניתן להסתייע בדימוי זה (שכבר נמצא בהכרה המודעת) להשגת רגיעה ושליטה.

הקשר המילולי בין המנחה למונחה בתהליך הוא זה שמבדיל בין טכניקת הדמיון המונחה לטכניקת הדמיון המודרך. קשר מילולי זה יוצר שימוש בו-זמני ונדיר בצד הימני של המח (הצד האינטואיטיבי, המרגיש, התת הכרתי) ובצד השמאלי של המח (השכלתני, ההגיוני, המילולי, המודע).

בין היתרונות של תהליכי הדמיון המונחה: הפחתת מתח; השגת תחושת רוגע והפגת כאב פיזי; צמצום החרדה והגברת תחושת השליטה; חיזוק המערכת החיסונית; הכנה לתהליכים רפואיים (כמו ניתוח, כימותרפיה ועוד) וסיוע בהתאוששות מהם ומציאת פתרונות אישיים יצירתיים לבעיות שונות.

חווית הכאב

כאב הוא גירוי אישי ופרטי. לכל גירוי המתפרש ככאב ישנה תגובה שונה אצל בני אדם שונים ולכל גירוי יכולה להיות תגובה שונה גם אצל אותו אדם... למשל ילד הרץ בתחרות ומנסה להגיע למקום הראשון, בדרך הוא נופל, אך קם וממשיך לרוץ ואינו מרגיש שנחבל. הוא מנצח ואינו חש בפגיעתו. אבל אם הוא נכשל, יתחיל מיד לבכות. מתוך דוגמא זו ועוד רבות אחרות ניתן להבין כי ישנו הבדל בין גירוי לכאב לבין תגובה לכאב. אנו מכירים היטב את המצב בו ישנו גירוי ראשוני שלאחריו באה תגובה לכאב. לעיתים תגובה זו מושהית לזמן מה ומגיעה מאוחר יותר. הטיפול בכאב מצריך הגדרה ברורה של שני מונחים בסיסיים:

סף כאב: זהו הגירוי החלש ביותר המזוהה ומוכר בגוף ככאב. סף זה משתנה מאדם לאדם ובמצבים שונים (ראה דוגמא קודמת)

סבילות לכאב: היכולת לסבול את הכאב. סבילות לכאב משתנה גם היא מאדם לאדם והיא בעלת מאפיינים תרבותיים ומגדריים. הסבילות מבטאת עד כמה אדם מסוגל מעוניין ויכול לסבול כאב.

הבחנה נוספת היא בין תחושת כאב: המודעות המנטלית לגירוי שאינו נעים, לבין חווית הכאב: החוויה האישית של הכאב (מה משמעות הכאב עבורי באופן אישי). כאן יש להכיר בעובדה כי אין בהכרח קשר בין תחושת הכאב לחווית הכאב. כלומר, יכולים בהחלט להיווצר מצבים בהם קיימת תחושת כאב חזקה בעוד שחווית הכאב אינה גורמת לתגובה רגשית של מצוקה, חרדה וכד'.

עבור רבים התשובה לשאלה "מהו כאב", תהיה "ההפך מהנאה". מרכיב הרגש בכאב ניקשר בחזקה למרכיב חווית הכאב. תחושת החרדה והמתח בשילוב עם תחושת הכאב, משדרים למע' הקוגניטיבית במח כי "משהו לא בסדר". אם נדע להגדיר בבהירות מהו אותו "משהו", יוכל להיווצר "תיקון" בחווית הכאב והיא תשתפר. הקשר בין כאב וחרדה נחקר רבות וידוע היטב, כאשר ידוע גם כי הקלה באחד תספק הקלה בשני.

כאשר אנו דנים בנושא הכאב, חשוב להבדיל בין "כאב" ל"סבל". הכאב הוא חלק מבריאותו של האדם בדיוק כפי שההנאה היא כזו. כאב הוא מורה, מדריך, ממריץ ומעודד שינוי.

סבל לעומת זאת כלל אינו נחוץ ויוצר התנגדות. כאשר האדם אינו מסוגל להתמודד עם תחושת הכאב הוא חווה חווית סבל הגורמת לירידה בשמחת החיים ובאיכות החיים. עד כמה ניתן להפחית את תחושת הסבל תלויה במשתנים רבים ביניהם מערכת האמונות של האדם, חוויות חיים מוקדמות ואולי המשמעותי ביותר; המשמעות וההקשר שמקבל הכאב בחיי האדם.

אם נקשר את האמור עד כה לחווית הלידה, אישה אשר תעבור הכנה מתאימה, בה תלמד לנתק את תחושת הכאב מחווית הכאב ולא להפוך את הכאב לסבל, דרך מתן מערכת התמודדות וערכים אלטרנטיבית לזאת שהורגלה אליה, תוכל להתמודד ביעילות רבה יותר עם תחושותיה בחדר הלידה ולאפשר לעצמה חוויה חיובית ומעצימה יותר.

שימוש בדמיון מונחה בהכנה ללידה ובלידה

לידת תינוק היא מאורע הדורש הסתגלות אדירה. במקביל לתמורות הגופניות המתרחשות במהלך ההיריון, הולכת ומתגבשת הזהות החדשה – הזהות כאם. תקופת ההריון אמוציונאלית, אינטנסיבית, לעיתים מציפה רגשית. אפשר לחלק את הסוגיות אשר מעסיקות נשים רבות במהלך ההריון למספר נושאים בולטים. מידת מרכזיותם של נושאים אלו משתנה בשלבי ההריון השונים.

נשים רבות מתארות חרדות שונות ביחס ללידה עצמה, חרדות הקשורות בחשש מפני פגיעה בגופן או בתינוקן. עולות חרדות מלידה מוקדמת מהצפוי, מלידה בעיתוי מפתיע כשאינן מוכנות. מבוטאים פחדים מפני הכאב העתידי וחוסר היכולת לשאת אותו, חשש מפלישה לגופן באמצעים רפואיים ובהמשך צלקות ותפרים. חרדות ביחס להסתבכות פתאומית של הלידה, וחרדות הקשורות לבריאותו של התינוק העומד להיוולד, שכיחות אף הן. לעיתים השהייה עצמה בבית החולים מעוררת דאגה שכן לרוב הנשים קשורה חווית האשפוז באסוציאציות של חולי ומוות.

מחקרים רבים הראו כי תחושת שליטה אצל האישה היא הגורם המשמעותי ביותר, אשר תרם לחווית הלידה ואיכות חייה של היולדת. נחקרו תחושות שליטה "חיצוניות" (למשל תמיכת מלווה) ו"פנימיות" (למשל יכולת האישה לשלוט בכאב) ונמצא כי שני סוגי התחושות משמעותיים ותורמים. מחקרים אף הראו כי נשים אשר ניתנה להן האפשרות לקחת חלק פעיל בלידה, חוו חוויה מספקת הרבה יותר מנשים אשר ציפו להסתמך על תרופות משככות כאבים ועל רופאים. 

שימוש בטכניקת הדמיון המונחה היא אחת הדרכים אשר נמצאו יעילות בהשגת שליטה מחודשת של הנפש (mind) על הגוף. דרך טכניקת הדמיון המונחה לומדת האישה עוד בתקופת ההריון ובתהליך הלידה הפעיל, לשלוט בתחושת החרדה, המתח והכאב.

אחת הדרכים הבסיסיות ביותר בשימוש בדמיון מונחה היא יצירת "מקום בטוח", אותו יוצרת האישה עבור עצמה (עדיף ליצור ולתרגל את השהות במקום זה עוד לפני הלידה כדי שיהיה "נגיש וזמין" בזמן הלידה עצמה). לאחר תהליך של הרפיה עמוקה, יוצר או מעלה האישה בדמיונה מקום (אמיתי או דמיוני), מקום בו היא מרגישה תחושה מלאה של בטחון רגיעה ושלווה. במהלך יצירת "המקום הבטוח" שם המנחה דגש על תשומת לב למירב הפרטים, המראות, הריחות, הקולות והתחושות אותן חווה האישה כאשר היא נמצאת בדמיונה באותו מקום. ככל שמעורבים יותר חושים בתהליך כך הופך המקום הופך להיות "מציאותי" יותר וכל החוויה הפכת למודעת יותר וקוגניטיבית יותר.

בסופו של התרגול המונחה למציאת מקום בטוח אישי ונגיש, לאחר שנמצא הדימוי המתאים לאישה והיא "חקרה" והנגישה את המקום דרך כל חושיה ותחושותיה, ממשיך המנחה ומחזק את החוויה שתוארה על ידי האישה תוך כדי הרפיה ומודעות שקטה. בדרך זו יוצר המנחה התניה חיובית עבור האישה, אשר יוצרת תחושת נינוחות ובריאות ומאפשרת להגיב ביעילות במצבי דחק.

תהליך "המקום הבטוח" מאפשר בניה של מקום מוגן, בטוח ויציב – כמשאב. זהו תהליך המאפשר "מקום מפלט" שניתן לחזור אליו במצבי מצוקה, ומאפשר מפגש עם קושי וכאב תוך גיוס משאבים פנימיים. דרך תרגול הטכניקה, והפיכתה לנגישה, לומדת האישה לנתק את החיבור בין הכאב לפחד ובין הכאב לסבל ולהתמודד באופן יעיל יותר עם תחושות הכאב במהלך הלידה. 

דמיון מודרך - כשיטה להיפוך עובר

 בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך ידני (הליך שיכול להיות כואב) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך ידני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.

סיכום

במאמר זה נסקר נושא השימוש בדמיון מונחה כחלק מרפואת גוף-נפש בהכנה ללידה ולידה, כאלטרנטיבה או כהשלמה לשימוש במשככי כאבים. נסקר בהרחבה נושא הכאב וההתייחסות אליו בגישות שונות ותוארה טכניקת השימוש בדמיון מונחה, הן כאמצעי להתמודדות עם כאב והן כאמצעי להשגת שינוי כמו למשל בנושא היפוך עוברים.

 

מקורות

אהרונובסקי שחר, אורית, התמודדות עם פחדים לקראת לידה, אמנות הלידה,  www.leida.co.il הנדלר, ישראל. היפוך חיצוני (External Cephalic Version) לעובר במצג עכוז.        www.keshet-be-anan.co.il

קרני הורוביץ, רותי. מבוא לדמיון מודרך, אמנות הלידה, www.leida.co.il קרסו, רפאל. אצל ויסמונסקי, עפרה. להקשיב לקול הפנימי, שימוש באינטואיציה בטיפול בכאב, עבודת גמר לתואר שני במסלול הבינתחומי – בריאות הוליסטית בשילוב אמנויות, אוניברסיטת "לסלי", נתניה. ספטמבר, 2005 שיינמן, נמרוד (ד"ר).

ריפוי באמצעות הדמיון. עלון "אחת מתשע", אביב 2007  שיינמן, נמרוד (ד"ר). דמיון מונחה אינטראקטיבי ככלי טיפולי, ספר הדרכה ועבודה, אוקטובר 2007

 Bresler, David. E. (Ph.D.) Health Promotion and Cronic Pain: Chalanges and Choices, in Kaplun Annette (Ed.) Health Promotion And Chronic Illness; The Federal Center for Health Education… pp.139-151. 1992

Davenport-Slack, B. , Hamblin-Boylan, c. Psycological Correlates of Childbirth

       Pain. Psychosomatic Medicine. Vol. 36, No. 3.  pp.215223. 1974

Gendler, Randy. Guided Birth Imagery. www.expectantmothersguide.com

Green, M., Baston, H.A. Feeling in Control During Labor: Concepts,

       Correlates and  Consequences. Birth, Vol. 30, Iss. 4, pp. 235-247. 2003